אני חי במרכז עיר גדולה אמריקאית. יש לי גינה, כלב, 2 ילדים שעוסקים ב-10 פעילויות כל אחד בשנה, נוטל שיעור ציור במוזיאון המקומי, מדריך כדורגל נוער ושחק בליגת טניס. השתתפות ותרומה לקהילה תוססת ומלאה בחיוניות זה כנראה רק ל-{משוגעים}.
ג׳ו רוצה שאחיה ביער, אלמד ביית ספר, ארוג איילים ויהיה מבודד? אחי, טוב לי.
גם, לשנוא תשתיות זה כמו טיפוס חסר מוח.
״עם חירות אנחנו צריכים אחריות ומנהיגות — זה מה שאנחנו צריכים יותר״. כמו שזה היה בקורונה, כשאתה הלכת משוגע עם אובדן החירות ללבוש מסכה ולקחת חיסון, הפצת מידע שגוי בלי מושג ופגעת במישהו אחר, מבלי לקחת אחריות? זה בובה.
בעצם, ג׳ו מתאר מכור. תמיד מחפש למלא איזה ריק פנימי דרך גירויים חיצוניים. זה מבהיל שאומר שכולם ככה. הוא כזה. כל הכסף שלו לא יכול לקנות תוכן אמיתי.
גבר, הוא בפיגור מוחי, לא קשור לאנשים נורמליים.
אני חושב שצריך להחליף את ההרצאות על עבודה קשה בפרסומת לקרטום.
אני שונא את התפיסה של עיר מול כפר.
ערים קיימות כמרכזי כלכלה ותעשייה, יעילות יותר לאנשים מיומנים ולמשאבים ממוקדים בעיר. אתה צריך קהילות כפריות שמייצרות מזון, אבל גם הרבה איכרים כפריים בארה״ב משתמשים במתקנים מודרניים ומוכרים את התוצרת שלהם בערים עבור הכנסה. זה גם צורך בעוד משאבים להבאת מתקנים מודרניים לכפריים מאשר לאנשים בעיר. אלא אם אתה חקלאי ביסודיות או חי כמו בן תקופת ימי הביניים, תפסיק לבזבז על אנשים בעיר שגורמים לצריכה שלהם לגדול.
הסתכל על הסטודיו שלו, זהו חלום קפיטליסטי מווסת של שטויות נחותות! איזה טענה מגעילה.
הישוב של אוניברסיטת אוסטין מונה 75,000 סטודנטים. זה בעיר מאוד פופולרית.
ג׳ו עבר מ-LA ל-אוסטין… שניהם בערים למי שלא יודע.
ג׳ו נפל לפני כמה שנים וזה עוד דוגמה לירידתו.
Onnit! טבילה במים קרים! סאונות! מיכלי ציפה! קפה חמאה! מגפי ביסון! תיקי Datsusara ותיקים מעור הקמה!) נעלי אצבעות חמש אצבעות! חולצות Roots of Fight!! טיולים באיילים!! סיורי קומדיה! תכניות נטפליקס! רצועות Whoop (ואז מבקש מהחבורות להמליץ על ניטור בריאות כי זה חייב להיות!) Tesla! קפה שחור ברובה! גרעיני ספורט! VPN Express! cbdMD! CashApp! Buffalo Trace! ספות מקסימום! Tushy! Killclif! Meundies! LegalZoom! Stamps.com! Draft kings! Ting Mobile!!
זה מוזר לגלות שהראג׳אן הוא טיפש הולך לאיבוד בפורום של הראג׳אן. עבודה טובה, חבר׳ה!
חשבתי על זה הרבה מאז ששמעתי את סבסטיאן יונגר בפודקאסט של סאם האריס, שמח להרגיש במגורים בשכונת מעורבת וגיוון בני אדם בניו יורק. הם לא דיברו על זה יותר מדי, ואשמח לשמוע את יונגר מדבר יותר על זה. הוא אמר שכשהיא שם יש קהילה ואפשר לעזור אחד לשני, שזה חלק חשוב בחיים.
ותמיד חשבתי שהעיר חכמה יותר במובנים רבים מאשר חיים בכפר או בשוליים.
כמובן שצריך את חקלאי, ואנשים שבוחרים לחיות באזורים יותר כפריים, שיבחרו בזה. אבל על כל מדד, אדם ממוצע שבחיים בעיר נהנה מרמת חיים טובה יותר מהנמצא בכפר.
ולאלה שעתירי הון, פרודוקטיביים או בעלי זכאות עליונה; אולי זה עניין טוב. אבל הדרך שבה הם מדברים היא כל כך מעליבה ומנותקת.
אתם חושבים שג׳ו יוכל לחיות בכפר? אתה יודע, חקלאות וכל זה?
האם ג׳ו יכול באמת לחיות כמו ציידים־לקטים?
השטות הזו באמת עשויה לגרום לי לכאב ראש! זה מטורף!
אני משתכר מלהיות מבדר. אני לא כזה גדול כמו רוג׳אן, אבל יש לי מספיק עוקבים שמזהים אותי בציבור, מכניסים יותר ממה שמגיע לי, וכו׳.
לפעמים אני מרגיש לא מידי שייך, כי אני לא מייצר משהו מוחשי. להצחיק אנשים עם וידאו זה אולי חסר ערך בהשוואה לייצור מזון, מכוניות, בתים, וכו׳. אני נמצא בצד הפסול של המוצר הטוב.
אני לא מבין איך ג׳ו שומר על עצמו יוקרתיות כל כך. הוא חושב שהבעת דעות על המלחמה תרבות עושה אותו טוב יותר מאנשים ״עירוניים״ שהוא מבזה? הוא הכי חסר ערך. הוא צריך להיות איתי ב־Guiltytown ארה״ב על זה שלא מגיע לו מה שיש לנו.
האם בוסטון היא העיר הקטנה ביותר שבה חי ג׳ו?
סתם ידיעה: 85% מהאמריקאים חיים באזורים עירוניים או פרברים.
החלק המעניין באמת הוא כשהוא מתחיל לתת את הטיעון המוחלט שלו על דיכאון בסוף. למה הם לא מתחשבים איך אתה מתפקד כשאתה קליני דכאוני? זה מטופש לחלוטין. להאמין באגדות על בראף בטבע זה פחות טיפשי.